אות ש'
אוֹת ש
–
שָׂפָה
–
הַקֶּשֶׁר שֶׁל הָאָדָם עִם הָעוֹלָם נִקְרָא "שָׂפָה"
–
הַהִתְקַשְּׁרוּת הַנְּכוֹנָה שֶׁלִּי לְכֹל הַמְּצִיאוּת, "עֲרוּצֵי הַתִּקְשׁוֹרֶת" שֶׁלִּי
עִם הָעוֹלָם סְבִיבִי, "הַדִּבּוּר" עִם הַטֶּבַע, הֲבָנַת הַטֶּבַע, נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי
תּוֹכְנַת הַהִתְקַשְּׁרוּת הַנִּקְרֵאת "שָׂפָה".
–
כֹּל מִי שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁקֶר, יִקַּח בִּתְחִילָתוֹ יְסוֹד אֱמֶת, וְאַחַר כָּךְ יְקַיֵּם לוֹ הַשֶּׁקֶר. כִּי אוֹת ש', אוֹת אֱמֶת הִיא, וְ-ק' ר' הֵן אוֹתִיּוֹת הַנִּרְאוֹת עַל צַד הָרַע, קַר, בְּלִי חוֹם שֶׁהִיא חַיּוּת, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ, הֵן לוֹקְחוֹת בְּתוֹכָן אוֹת ש', וְנַעֲשָׂה הַצֵּרוּף, קֶשֶׁר, שֶׁהוּא לְשׁוֹן חִזּוּק וְקִיּוּם. (ספר הזוהר)
–
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה