אות ז'
אוֹת ז
–
זוּלָת
–
אֲנִי בּוֹנֶה דְּמוּתוֹ בִּי
–
בְּאוֹתָה מִדָּה שֶׁאֲנִי מִתְחַבֵּר עִם הַזּוּלָת, שֶׁכֹּל הָעוֹלָם: כֹּל הַדּוֹמֵם, צוֹמֵחַ וְחַי,
נַעֲשִׂים בִּשְׁבִילִי כְּאֶחָד, כַּאֲנִי עַצְמִי - בְּאוֹתָה מִדָּה עוֹלֶה וּמִתְגַּלֶּה בִּי
מִבִּפְנִים הַכּוֹחַ "בּוֹא" וּ"רְאֵה".
–
סוֹד הַַ-ז' הִיא י' עַל ו'. גַּדְלוּת הַנּוּקְבָא שֶׁנִּכְלֶלֶת בְּעוֹלַם הַזָּכָר, וְהוּא ו'. שֶׁנַּעֲשֵׂית עֲטָרָה עַל רׂאשׁוֹ שֶׁל בַּעֲלָה זְעֵיר אַנְפִּין, הַמִּתְעַטֵּר בָּהּ, וְאָז נִכְלֶלֶת בְּסוֹד זָכוֹר וְנִקְרֵאת "קוֹדֶשׁ". לָכֵן טַעֲנָה אוֹת ז': "כֵּיוָן שֶׁאוֹר זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּסוֹד הַמְּנוּחָה, וְשָׁם הַשְׁבָּתַת כֹּל הַקְּלִיפּוֹת, עַל כֵּן אֲנִי רְאוּיָה שֶׁיִּבָּרֵא הָעוֹלָם בְּמִדָּתִי". (ספר הזוהר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה